12 בלילה. הוא חזר הביתה משהייה ארוכה בבית החולים לצד בנו. ליוו אותו שתיקה עייפה ורוח קרירה של ערב חורפי בדרום.
שניהם היו מותשים. הבן נזקק בדחיפות לקביים וכיסא גלגלים. אבל האבא ידע שהגמ"ח באזור סגור כרגע…

הם ישבו במונית, מותשים. הדמעות כבר עמדו לחות בזוויות העיניים. זה רגע שלא נשכח…

ואז מישהו עצר. והפנה אותם לגמ"ח השאלת ציוד רפואי של הרב אפרים סופר שליט"א, שפתוח 24 שעות ביממה, עם כל הלב והנשמה. הם לא האמינו, אבל זה קרה: בתוך רבע שעה כבר היו אצלם זוג קביים, ולמחרת בבוקר גם כיסא גלגלים. נקי ותקין.

—

כמה פעמים ביום אנחנו עושים מעשה חסד ואפילו לא שמים לב?
מלווים לשכנה שתי ביצים, שומרים תור בכניסה לקופה, לוקחים טרמפיסט "על הדרך", אפילו רק שואלים "הכול בסדר?" – כשאנחנו באמת מתכוונים לזה.
נכון, אלו רגעים קטנים. פשוטים. אבל בעולם של חסד – אין דבר כזה "קטן". כי מעשה קטן, כשנעשה מהלב, יכול להיות החמצן הנפשי של אדם אחר.

והאמת? אצלנו אין מעשה קטן.
בארגון שלנו, אנחנו מאמינים שכשעושים – עושים עד הסוף.
כשנותנים – נותנים את הכי טוב שאפשר.

אם זו חלוקת מזון – היא תהיה עם חשיבה. עם איכות. עם כבוד. לא רק את המינימום ההכרחי, אלא את המקסימום האפשרי, ברווח, עם מוצרים של פינוק מעבר לסטנדרט. כי מגיע גם להם ליהנות מרגע מתוק בחיים של מצוקה.
ואם זו השאלת ציוד רפואי – זה יהיה מהסוג הכי טוב, הכי נוח, הכי זמין. 24/7, בלי מגבלת שעות.

וזה בדיוק מה שעושה את ההבדל בין “לעזור” לבין לחולל שינוי.
בין חסד של חובה לבין חסד שמאיר את הלב.

אז כן – כל מעשה טוב נחשב. אבל אם כבר לתת – אז בואו ניתן את המקסימום! מקסימום מעשה, מקסימום לב.
תצטרפו אלינו?